#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פרי עץ הדר?	"פרי שטעם עצו ופריו שוה וזהו אתרוג [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דהתורה לא כתב אתרוג בפירוש להורות לנו שאין בתורה שבכתב שום מצוה מפורשת והתורה שבעל פה מבארה, ומציין למה שכתב בחו&quot;מ סי&#x27; ת&quot;כ בעין תחת עין], ופירש הכפות תמרים (סוכה ל&quot;ה ע&quot;א) דכיון דאתרוג רובו קליפה זהו פרי שלו וזהו פשט בטעם עצו ופריו שוה דטעם עצו שוה לטעם הקליפה, וציטט על זה תשובות חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; ר&quot;ז) דברי אלוקים חיים המה "	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שיבש?	"פסול משום הדר, ויש עוד טעם מירושלמי (פ&quot;ג ה&quot;א) משום לא המתים יהללו קה (עי&#x27; שעה&quot;צ לקמן סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכמוש?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מהרי&quot;ל דפסול, ותמה עליו המג&quot;א (ריש סימן) דאיתא בגמ&#x27; (ל&quot;א ע&quot;א) דכשר [והא דכתב המרדכי דכמוש פסול כתב הב&quot;י דהוא ט&quot;ס וצ&quot;ל כבוש פסול, והא דכתב הגהות אשר&quot;י כמוש פסול היינו יבש], ויש צד במג&quot;א דדוקא כמוש במקצתו כשר ולא בכולו אבל העלה דאפי&#x27; כמוש כולו כשר ובלבד שיבדקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ואפשר שהבדיקה הוא המג&quot;א לשיטתו דס&quot;ל דאם יבש מקצתו פסול אבל לפי המקילין ביבש מקצתו אפשר דא&quot;צ בדיקה, וצ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], ואע&quot;פ שהא&quot;ר מחמיר מפני הברייתא בדף ל&quot;ו ע&quot;פ גרסת הבה&quot;ג דכמוש פסול מ&quot;מ כבר דחה הברכי יוסף גרסת הבה&quot;ג, ועוד כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דהרבה ראשונים ס&quot;ל דכמוש כשר ולפיכך קיי&quot;ל כהמג&quot;א דכשר, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) העלה דכמוש פסול"	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור יבשות האתרוג?	כתב הראב&quot;ד בתמים דעים כשתכלה הליחה דזהו כמו הדם לבשר חי שכל זמן שהוא לח יוציא ליחה ע&quot;י דחיקת הסכין או סחיטה (טור)	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד בודקין אם יש ליחה באתרוג?	"יתחוב מחט עם חוט ויראה אם יש לחות על החוט, וכ&quot;ת הרי יש סוברים דנקב מפולש פסול י&quot;ל שיתחוב המחט בצד החור שיש בו חוט (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27; ע&quot;פ מחה&quot;ש) א&quot;נ יתחוב המחט לאורך האתרוג ולא יגיע לחדרי הזרע (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27; ע&quot;פ הבכורי יעקב) (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {וש&quot;מ שלחות היוצא לא מקרי חסר, וכ&quot;כ החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) וקובץ הלכות (פל&quot;ב סעי&#x27; ג&#x27;)}"	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תוחב המחט מעבר לעבר 1) במקום הקצר 2) במקום הבליטה?	"1) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) כתב דלפי הט&quot;ז כשר, אבל הלבושי שרד כתב דאפי&#x27; הט&quot;ז מודה בזה דפסול, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דלפי המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) לעולם הוא פסול, וכ&quot;כ המאמר מרדכי 2) כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דלכו&quot;ע לא מקרי נקב מפולש וכשר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שהוא משנה שעברה?	"כתב הרמ&quot;א בשם המהרי&quot;ל דפשוט דהוא יבש וא&quot;צ בדיקה [והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דמהני בדיקה, אבל שאר האחרונים ס&quot;ל דלא מהני בדיקה דאפי&#x27; אם יראה לחות אין זה כלום], אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא הבכורי יעקב בשם הראב&quot;ד בתמים דעים דאפי&#x27; אחר השנה שייך שיהיה בו ליחות ובפרט אם היו טמונים בדברים לחים, וכתב הבכו&quot;י דבעיני ראיתי אתרוג שעבר עליו יותר משנה תמימה שהיה טמון במקום קר ולח קצת ונשאר נויו ולחותו, והשעה&quot;צ מסיים דאפשר דאף הגר&quot;א דכתב דא&quot;א שיהיה בו לחות היינו מן הסתם אבל אפשר שיהיה לו לחות אם טמון כראוי, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) לא ניחא ליה אפי&#x27; כשטומנין אותו בדבש או בשעוה"	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שהיה שמור במקרר (fridge), בהקפאה (freezer), או בוואקיום (vacuum)?	"בכולם אם הם טובים הם כשרים (שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ו), אבל אם סופם להתקלקל בשמונה או עשרה ימים כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ה) הוי כאילו יש בתוכו הסיבה להתקלקל ואין לברך עליו, וכ&quot;כ הקובץ הלכות (פל&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) [ומה שהם מקופאים אין בה חשש כבוש (אג&quot;מ שם)]"	סימן תרמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השתי דעות לגבי נקב וחסרון?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-e964d8d0e9bf354d95c9a734111f2fc398b90bdd.jpg"">"	סימן תרמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור איסר?	"הרדב&quot;ז מדייק מרמב&quot;ם דצריך להיות כשיעור שיכול איסר ליכנס בתוכו, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דפסול אם יכול להעגילו כשיעור איסר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקבו ע&quot;י קוצים בשעת גידול?	"אפ&quot;ה מקרי חסר אבל אם נקרם עליו עור ובשר מלמעלה לא מקרי חסר (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ובמקום ספק יש להקל בצירוף הדעה שניה דס&quot;ל דכשר בכל אופן [ואפי&#x27; בספק אם הגיע הפילוש לחדרי הזרעים] (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {וזהו לגבי חסרון אבל לגבי שינוי מראה עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סעי&#x27; י&quot;ג}"	סימן תרמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השלשה קליפות?	"ביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) שיש שלשה קליפות, א&#x27; דקה מאד והוא כמין גליד למעלה ואין בו שום פסול אלא אם נקלף כולו (וכ&quot;כ ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) [וביאר עוז בהדר (פ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;) דזהו עד שמגיע ללבן], ב&#x27; קליפה חיצונה והיינו כל עובי האתרוג עד חדרי הזרע ויש בו טעם חריפות, ובזה פליגי הראשונים בפסול חסר ונקב, ג&#x27; קליפה פנימית שהיא בין זרע לזרע ואין בו שום נפק&quot;מ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סעי&#x27; ו&#x27;"	סימן תרמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא נקב מפולש?	"הבה&quot;ג ורי&quot;ף סברי דצריך להיות מפולש ממש, אבל הרא&quot;ש והטור חדשו דהקליפה דבר בפני עצמו הוא וכיון שנקבה מצד אחד עד החדרי זרע נקרא נקב מפולש. להלכה, המחבר סותם להקל אבל הביא שיטת הרא&quot;ש, והכריע מ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דלכתחילה יש להחמיר אבל בשעת הדחק יש להקל כבה&quot;ג ורי&quot;ף ומותר אפי&#x27; לברך עליו, ואפי&#x27; אם חסר ג&quot;כ וכ&quot;ש אם אינו חסר דאז אפי&#x27; אם נחשב מפולש הוי כשר לדעה שניה לעיל (בסעי&#x27; ב&#x27;), ואם הוא ספק אם הגיע לחדרי זרע יש להקל לגמרי (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תרמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניקבה קליפה העבה נקב מפולש שלא כנגד חדרי הזרע?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מחמיר דמקרי מפולש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) דלפי הט&quot;ז לא מקרי מפולש"	סימן תרמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שנימוח בפנים [חלק הלבן] והקליפה חיצונה [הירוקה] וחדרי זרע קיימים?	"הוא איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27;, והרי&quot;ף מקיל אבל הטור הביא דיש מחמירים, וכן הוא שתי דעות בשו&quot;ע, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דפליגי אם הוא ספק דרבנן או ספק דאורייתא (ביה&quot;ל ד&quot;ה אתרוג) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) ביאר דהרא&quot;ש כתב דכולהו ספיקא דרבנן נינהו, ואפ&quot;ה בפסול דנימוח ס&quot;ל להטור דלאו שמיה אתרוג ופסול מדאורייתא], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) בשם הגר&quot;ז דיש להחמיר במקום שאפשר"	סימן תרמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יודעים שהחדרי זרע קיימים?	"1) הב&quot;ח פי&#x27; שהוא נראה מבחוץ [והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) שהחוש מכחישו]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) פי&#x27; שיכול להרגיש במשמוש היד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)&lt;br&gt;3) רע&quot;א תי&#x27; דאח&quot;כ יכול לחתוך האתרוג ואם נמצא שהחדרי זרע קיימים לדעה ראשונה א&quot;צ ליטול אחרת ולדעה שניה יש ליטול אחרת בלא ברכה [דהוא איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27;]"	סימן תרמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נימוח בפנים ונסרח?	"פסול לכו&quot;ע (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אתרוג) {וכן מבואר בסעי&#x27; ט&quot;ו דסרח פסול} "	סימן תרמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסדק האתרוג?	"המחבר ס&quot;ל דדינו כגרגרת דהוי כשר כל זמן שנשאר משהו למעלה ומשהו למטה אפי&#x27; אם נסדק משני צדדיו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) [וצריך שיור בגוף האתרוג ולא מהני הפיטם לחוד (בכורי יעקב ס&quot;ק י&quot;ז)], אבל אם נסדק לגמרי פסול ואפי&#x27; אם רק נסדק מצד אחד (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [וס&quot;ל דרק דברים הפוסלים ברובו פוסלים בחוטם במשהו (גר&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש) א&quot;נ רק פסול הדר נפסל בחוטם במשהו אבל הכא מיירי בפסול דלקיחה תמה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)], ועוד הביא הר&quot;ן דס&quot;ל דנסדק משהו פוסל בחוטם [והא דנסדק למטה פסול היינו כשסדק רובו למטה ולא נשאר ממנו משהו, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) שנסתפק בזה], והרמ&quot;א הביא הר&quot;ן דמחמיר אם נסדק רוב האתרוג דרובו ככולו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) [אפי&#x27; אם נשאר משהו למעלה ולמטה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)] [והא דמצינו בגרגרת דאינו פסול אלא בכולו היינו משום דהבהמה מושכת צוארה והדר סתים לה משא&quot;כ באתרוג (בכורי יעקב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)]"	סימן תרמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עומק הסדק?	"כתב הרמ&quot;א דצריך להיות רוב עובי הקליפה, אבל פחות מזה לא מקרי נסדק כלל אפי&#x27; בחוטם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ואם נסדק יותר מרובו והגיע לחדרי הזרע פסול במשהו לפי דעה שניה בסעי&#x27; ג&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה) [ויש מקילין דלא מקרי נסדק אם נסדק עד חדרי הזרע ונפק&quot;מ רק לדעה ראשונה בסעי&#x27; ג&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכל)], ואם מסופק אם נסדק רוב עובי הקליפה הוי ספק דרבנן לקולא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן תרמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסדק האתרוג לרחבו?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) אפי&#x27; אם נסדק משתי צדדיו אבל נשאר מעט למעלה ולמטה [דהיינו שתי קצוות ברוחב האתרוג] כשר"	סימן תרמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקלף האתרוג?	"רש&quot;י ס&quot;ל דאם נקלף מקצתו פסול ואם נקלף כולו כשר [ולפי&quot;ז אם הוא מקצת יכול להכשירו להקליף כולו (טור)], אבל רוב ראשונים חולקים על רש&quot;י וס&quot;ל להיפך אם נקלף מקצתו כשר ואם נקלף כולו פסול, ולפי תוס&#x27; והר&quot;ח צריך שנשאר כשיעור סלע [וכמ&quot;ש בגלודה בבהמה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)], ולפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם סגי אם נשאר משהו. להלכה, המחבר סותם כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם ואח&quot;כ הביא דיש אומרים שצריך שישתייר כסלע"	סימן תרמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקום הנקלף משונה במראיתו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר דהוי כחזזית ואם נשתנה במקום אחד נפסל ברובו ואם נשתנה בב&#x27; וג&#x27; מקומות נפסל אפי&#x27; במיעוטו, ואם נשתנה בחוטם ג&quot;כ נפסל בכל שהוא, אכן הא&quot;ר הביא הראב&quot;ד בתמים דעים דמקיל דהוי מראה כשר ואינו פוסל ברוב במקום אחד או במיעוטו בב&#x27; וג&#x27; מקומות [ולגבי כל שהוא בחוטם הא&quot;ר מחמיר, והב&quot;ח מקיל], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;) להקל בשעת הדחק אפי&#x27; בכל שהוא בחוטם"	סימן תרמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עומק בנקלף?	"צריך להיות פחות משיעור חסר, וחידש השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ז) דיש בזה מח&#x27; בין הר&quot;ן והרא&quot;ש, דהרא&quot;ש ס&quot;ל כמ&quot;ש למעלה דיש ג&#x27; קליפות והכא מיירי בקליפה עליונה עד הלבן, אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דיש ב&#x27; קליפות למעלה מלבן והכא מיירי רק בקליפה ירוקה דק מאד אבל אח&quot;כ יש עוד קליפה עבה קצת שיש בה חריפות והולך עד מקום הלבן ובקליפה זה יש בו פסול חסר במשהו, וכן מבואר בב&quot;י וברמב&quot;ם, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) חולק על השעה&quot;צ וס&quot;ל דאפי&#x27; הר&quot;ן מודה להרא&quot;ש דאינו אלא ג&#x27; קליפות וכמ&quot;ש למעלה, וכן הוא פשטות רוב הפוסקים. להלכה, נקטו רוב הפוסקים דיש ג&#x27; קליפות {ויש לפרש דהר&quot;ן והרמב&quot;ם ס&quot;ל דמקרי חסר אם נוטל כל קליפה הירוק אבל אם נשאר ירוק לא מקרי חסר, וכן נקט עוז בהדר (פ&quot;א הע&#x27; א&#x27;) דאפי&#x27; להשעה&quot;צ אינו חסר אלא אם מגיע למקום הלבן, ע&quot;ש}, אבל כדאי להחמיר כפשטות השעה&quot;צ בדעת הר&quot;ן דיש ד&#x27; קליפות ויש חשש חסר אפי&#x27; בירוקה (עי&#x27; עוז בהדר סי&#x27; א&#x27; שהאריך בזה)"	סימן תרמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניטל כל הפיטם?	"תנן במתני&#x27; דפסול, וביאר ר&#x27; יצחק בן אלעזר היינו בוכנתו, ורש&quot;י הביא מרבינו יעקב בן יקר דהיינו הפיטם אבל גם הביא מר&#x27; יצחק הלוי דהוא מקום גומא שבעוקץ [ובאמת הוא מח&#x27; בירושלמי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב)], ורש&quot;י פסק כרבינו יעקב, וכן הביא הטור דזהו דעת רוב ראשונים, וכן פסק המחבר {אבל למעשה נוהגין להחמיר כשניהם וכמ&quot;ש הטור}, ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הוא פסול חסר, אבל לפי המג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט) הוא פסול הדר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן תרמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניטל 1) רק השושנתא 2) גם מקצת הדד 3) כל הדד עד גוף האתרוג 4) כל הדד עד שנעשה גומא באתרוג?	"1) המגיד משנה הביא מרמב&quot;ם דכשר, והר&quot;ן כתב דהרי&quot;ף חולק על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דפסול, אכן הב&quot;י כתב דאפי&#x27; הרי&quot;ף מודה להרמב&quot;ם דכשר, וכן הוכיח הביה&quot;ל (ד&quot;ה מיהו) מר&quot;ח דנדפס מחדש. ומ&quot;מ, פסק הרמ&quot;א דטוב להחמיר במקום שאפשר באחר, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) דהיינו אם יש אתרוג אחר שמהודר כמותו אבל אם האחר אינו מהודר כאתרוג זו עדיף ליטול אתרוג זו שאין בו שושנתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), ואם נוטל האינו מהודר עם שושנתא הוא הכסיל שבחושך הולך (של&quot;ה, באר הגולה) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל דלא מקרי חסר דאינו ניכר החסרון [פשוט דקאי לפי הצד דאם ניטל השושנה כשר], אבל המאמר מרדכי ובכורי יעקב הביאו ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט) דניטל הפיטם פסול משום הדר וא&quot;כ אפי&#x27; אם ניטל מקצתו פסול, ועל כן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) דיש להדר ליקח אחר אם אפשר לו {וצ&quot;ב דהכא אמרינן דהפסול חסר תלוי כפי ראות עיניו משא&quot;כ הדר תלוי בעצם, ובעלמא הוא להיפך דפסול חסר הוי אפי&#x27; במשהו ופסול הדר תלוי לפי ראות עיניו, וצ&quot;ב, וי&quot;ל דהא דאמרינן דפסול הדר תלוי כפי ראות עיניו היינו דוקא לגבי החומרא דחוטם שנראה לאדם יותר משאר מקומות אבל לגבי שאר פסולי הדר לא מצינו דאזלינן בתר ראות עיניו, אבל למעשה חילוק זה דוקא לפי הפמ&quot;ג אבל מפשטות המבי&quot;ט משמע דליכא חילוק בין חוטם לשאר מקומות האתרוג, עי&#x27; מש&quot;כ בסמוך}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח וסעי&#x27; כ&#x27;) ביאר דמחמירים בפיטם מפני שבשר האתרוג מתפשט על הפיטם {ולפי&quot;ז תלוי אם הפיטם דומה לעץ או לאתרוג, וכן נקט הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ח) להחמיר כשהוא מהאתרוג עצמו, אכן הקובץ הלכות (פ&quot;ל הע&#x27; י&#x27;) הביא כמה ראיות דאפי&#x27; כשהוא כאתרוג דינו כפיטם, וכ&quot;כ הא&quot;א מבוטשאטש}, וגם יש הידור בפיטם משא&quot;כ בעוקץ הוא עץ בעלמא, ועוד ביאר הלבוש דמחמירים בפיטם דאינו מוכרח לחתכו כלל משא&quot;כ בעוקץ המוכרח לחתכו מהאילן 3) הר&quot;ן ורמ&quot;א וט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) משמע דכיון שנשאר מעט כשר מעיקר הדין, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מב&quot;י ולבוש דפסול דניכר החסרון (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ומשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ג) משמע דהוא מצדד דהעיקר הוא כר&quot;ן ורמ&quot;א דכשר, ופשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דאינו שקוע לתוך האתרוג וא&quot;כ אפי&#x27; כשהוא שוה עם האתרוג פסול 4) כל זמן דאיכא גומא פסול אפי&#x27; אם נשאר מעט מהדד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) [אמנם, בשעת הדחק בדליכא אתרוג אחר בעיר יש להקל לברך עליו (בכורי יעקב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)]"	סימן תרמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא היה פיטם מעולם?	"כתבו הרא&quot;ש והטור דאתרוג שלא היה פיטם מעולם כשר דזהו דרך גידולו ואינו חסר או פסול משום הדר (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) [ואפ&quot;ה כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דאתרוג שניטל השושנתא לבד עדיף מאתרוג זה, ודלא כקובץ הלכות (פל&quot;א סעי&#x27; ט&#x27;) דס&quot;ל דליכא מעלה בפיטם], והב&quot;י הביא מארחות חיים דאם ודאי היה לו פיטם וניטלה ממנו לא יברך עליו אבל אם לקטו מן האילן בלא פיטם כשר דיכול לתלות שהוא מאותו אתרוגים שלא היו להם פיטם מתחילת ברייתן, ומשמע מדבריו דאם יודע שהיה לו פיטם אלא שנפל כשהיה מחובר לאילן אין לברך עליו {ומשמע דאינו תלוי במין האתרוג אלא צריך לדון כל אחד ואחד בפנ&quot;ע, וא&quot;כ מסתבר לומר דאם נפלה מיד בתחילת ברייתו מקרי שלא היה פיטם מתחילת ברייתו, וצ&quot;ב שיעורו}, וכן החמיר שו&quot;ת קנה בשם (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח), ואע&quot;פ שהשבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ז) רצה ללמד זכות על מנהג העולם שאינם מקפידים על זה שהוא דבר טבעי שנופלות בעוד שהאתרוגים מחוברים, וכן משמע משבלי הלקט, אבל הקנה בשם דחה זה דמכל שאר הפוסקים אינו משמע כן, ועי&#x27; בעוז בהדר (פי&quot;א הע&#x27; ט&#x27;) דפשוט ליה דכשר אם נפל בשעת גידולו {אבל לענ&quot;ד אין דבריו מוכרחים כלל, ובפרט מה שתמה שא&quot;א שנכשל בזה כלל ישראל, וי&quot;ל דבדרך כלל יש דבר מועט שבולט וא&quot;כ כשר מעיקר הדין, וגם בהרבה הפיטם נופל כשהוא קטן מאד, ונראה דודאי יש מקום להחמיר ליקח אתרוג עם פיטם, והקובץ הלכות (פל&quot;א סעי&#x27; א&#x27;) מקיל אם נפל קודם שבא לכלל פרי, ונראה דודאי כן הוא אבל קשה לידע מהו בכלל פרי וגם קשה לידע מתי נפל, ועי&#x27; בסמוך דבמקום ספק הפמ&quot;ג מקיל משום ס&quot;ס}"	סימן תרמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יודעים אם לא היה מתחילת ברייתו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאם יש גומא במקום הפיטם ניכר שהוא מתחילת ברייתו [אבל אם יש נקב עד חדרי הזרע פסול אפי&#x27; כשהיה מתחילת ברייתו (בכורי יעקב)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), ואם מסופק אם הוא מתחילת ברייתו הב&quot;ח וא&quot;ר מחמירים אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) מקיל משום ס&quot;ס [ספק תחילת ברייתו, ספק אם הלכה כר&#x27; יצחק הלוי דליכא פסול כלל בניטל הפיטם] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז), אכן כתב הקנה בשם (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח) דבזה&quot;ז אפי&#x27; אם נפלו לאחר שלקטו לפעמים יש גומא וא&quot;כ אין זה סימן מובהק [והקובץ הלכות (פל&quot;א סעי&#x27; ג&#x27;) ס&quot;ל דיכול לסמוך על סימן זו אפי&#x27; בזה&quot;ז], ובספר לקיחה תמה (ומ&quot;ב דרשו) מבואר עוד סימן אם יש כמין טבעת וחריץ בקצה העץ הוא סימן שנפל כשעודו מחובר "	סימן תרמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניטל העוקץ?	"תנן במתני&#x27; דכשר, ולפי רבינו יעקב בן יקר היינו אפי&#x27; אם ניטל כולו דלא מקרי חסר מגוף האתרוג, אבל לפי ר&#x27; יצחק הלוי היינו דוקא אם חסר חוץ לגומא אבל חסר מתוך הגומא פסול משום חסר, ופסק המחבר להחמיר כר&#x27; יצחק הלוי דפסול אם יש גומא, אבל כתב הרמ&quot;א דאם מכסה כל הגומא אע&quot;פ שלא נשאר משהו למעלה כשר [ואינו חמור כפיטם דיש מחמירים דפסול אם לא נשאר מעט למעלה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;) [ואע&quot;פ שמטור משמע קצת דא&quot;צ למלא כל עובי הגומא מ&quot;מ המ&quot;ב ס&quot;ל דצריך למלאות כל הגומא (עי&#x27; עוז בהדר פי&quot;ב הע&#x27; א&#x27;) {וי&quot;ל דכיון שפסול משום חסר כל זמן שניכר הגומא מקרי חסר}]"	סימן תרמח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת הדחק?	"יש להקל בשעת הדחק בדליכא אחר בעיר שמותר לברך על אתרוג שניטל עוקצו וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט) דמברכין על פסולים, וכ&quot;ש הכא דיש בזה מח&#x27; ראשונים אם הוא פסול, ועוד יש לצרף השיטות לעיל (סעי&#x27; ב&#x27;) דס&quot;ל דחסר אינו פסול אלא כשיעור איסר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) כתב דקשה להורות כן נגד כל הני רבוותא"	סימן תרמח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לחבר העוקץ להאתרוג ע&quot;י מחט?	"הבית יעקב (סי&#x27; קמ&quot;ב) מקיל ביו&quot;ט שני (באה&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו), אכן השבות יעקב (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ה) השיג עליו דחבור ע&quot;י אחר לאו שמיה חבור להיות שלם ותמים (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) דלא מהני"	סימן תרמח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחזזית 1) במקום אחד 2) בב&#x27; וג&#x27; מקומות 3) בחוטם?"	"1) הב&quot;י הביא הר&quot;ן דפסול ברובו מצד אחד, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב, ע&quot;פ לבושי שרד) ס&quot;ל כסתימת הטור דאינו פסול אלא ברובו משני צדדים [דהיינו רוב האתרוג], וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז), ופסול כל הימים משום הדר (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [דלא כירושלמי דס&quot;ל דפסול רק ביום ראשון, וביאר הב&quot;י דהירושלמי ס&quot;ל דפסול משום חסר א&quot;נ ס&quot;ל דהדר פסול רק ליום ראשון, ועי&#x27; בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ג) דהביא צד דחזזית הוי פסול חסר] 2) פסול אפי&#x27; במיעוטו דמיחזי כמנומר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) 3) פסול במשהו דהתם נראה לעינים יותר משאר מקומות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), ואפי&#x27; מצד אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה על)"	סימן תרמח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקט שלשה אם כבר כתב שני מקומות?	"כן הקשה הכסף משנה, ותי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ד) לגלות דשיעור שבין שני חזזית לפסול דמיחזי כמנומר הוא שיעור חזזית דפשוט דאינו פסול בהפסק חוט השערה ביניהם, והקשה הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד) אכתי לא ידעינן השיעור ריחוק ביניהם, אלא תרצו האחרונים ע&quot;פ הגמ&#x27; בשבת (קכ&quot;ו ע&quot;ב) דנקט שנים ושלשה ואפי&#x27; טובא, ומ&quot;מ מה שנקט הט&quot;ז דפשוט דהפסק כשיעור חוט השערה לא מיחזי כמנומר נכון הוא לדינא (ביה&quot;ל ד&quot;ה בשנים) {ופשוט דזהו רק לפי הרי&quot;ץ גיאות (סעי&#x27; י&#x27;) דס&quot;ל דאפי&#x27; בצד אחד פסול אבל לפי מאי דקיי&quot;ל דצריך רוב היקף כשר [ויש לדחות דאפי&#x27; ברוב היקף מצי למימר שהם קרובים אהדדי ונמשכים עד רוב היקף], ולפי הבית מאיר בסמוך מיושב קצת דנקט שנים ושלשה לאפוקי ארבעה, אבל אינו ישוב גמור דחז&quot;ל לא אמרו שנים ושלשה מקומות בשני צדדין}"	סימן תרמח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בב&#x27; וג&#x27; מקומות בצד אחד של האתרוג?"	"הרי&quot;ץ גיאות ס&quot;ל דפסול אפי&#x27; בצד אחד של האתרוג, אבל הראב&quot;ד והרא&quot;ש מקילין דאינו פסול בב&#x27; וג&#x27; מקומות אלא אם נתפזר לרוב האתרוג, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דנתפזר לצד השני דאז הוי רוב הקיפו {וסימן לדבר אם יכול לראות כולם בבת אחת הוי מצד אחד ואם לאו הוי משני צדדיו}, והגר&quot;ז (סעי&#x27; כ&#x27;) מחמיר אפי&#x27; ברוב היקף אורך האתרוג. להלכה, אע&quot;פ שהמחבר הביא השתי דעות קיי&quot;ל לקולה כהראב&quot;ד והרא&quot;ש וכביאור המג&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א - מ&quot;ב) [וזהו דוקא בב&#x27; וג&#x27; מקומות אבל במקום אחד פשוט דאינו נפסל אלא ברוב שטח (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)], אכן הגר&quot;ז (סעי&#x27; כ&#x27;) וכה&quot;ח (ס&quot;ק ע&quot;ד) מחמירים לכתחילה כהרי&quot;ץ גיאות, ומצד שני החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) מקיל כפשטות הראב&quot;ד והרא&quot;ש דצריך רוב שטח ודלא כמג&quot;א"	סימן תרמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם החזזית בד&#x27; מקומות?"	"הבית מאיר מסתפק בדבר דאפשר אפי&#x27; להראב&quot;ד והרא&quot;ש פסול בצד אחד, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה שכולם) דאחר יום הראשון בודאי יש להקל {ולפי&quot;ז מיושב קצת למה נקט שנים ושלשה, דשנים ושלשה דוקא פוסלים בשני רוחות ולא ברוח אחת אבל ד&#x27; מקומות פוסלים אפי&#x27; ברוח אחת}"	סימן תרמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחזזית במקום אחד מחצה על מחצה?	"רבינו יחיאל ס&quot;ל דכשר דבידי אדם אפשר לצמצם והוי כמו פרוץ כעומד [והכא אפשר למדוד], אבל הראב&quot;ד ס&quot;ל דפסול דא&quot;א לצמצם וצריך רוב הנראה לעינים (טור). להלכה, המחבר כתב יש מכשירים ויש פוסלים, והכריעו האחרונים להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), ובפרט לפי מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרל&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;) דאפי&#x27; בידי אדם א&quot;א לצמצם (מחה&quot;ש). ולגבי רוב במדידה, הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) מדייק מטור דבעינן רוב הניכר לעינים, אבל הבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&quot;א) כתב דיש לדייק מתחילת דבריו דרק פוסל משום א&quot;א לצמצם, ומשמע דלא בעינן רוב הנראה לעינים, וכן הכריע כיון שהוא מילתא דרבנן דמדאורייתא ודאי סגי ברוב ע&quot;י מדידה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) "	סימן תרמח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו פסול משום משהו בחוטם?	על כרחך מיירי כשהוא מחצה על מחצה מצד העוקץ (בכורי יעקב ס&quot;ק ל&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן תרמח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במחצה על מחצה בב&#x27; וג&#x27; מקומות בהקיפו?"	המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו, ע&quot;פ המחה&quot;ש) מקיל כיון דאינו על כל השטח, והבגדי ישע משמע דמחמירים והא דמקילין בצד אחד היינו כשאינו מחזיק מחצה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)	סימן תרמח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות הראשונים בחוטם?	"1) רש&quot;י ס&quot;ל דהוא מקום עובי גבהו שמשם יורד לצד הראש {וכעין זה מצינו בעטרה במילה, עי&#x27; יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ד} [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ג) דמצדד דרש&quot;י באמת ס&quot;ל כהרי&quot;ף והר&quot;ח]&lt;br&gt;2) הרי&quot;ף ור&quot;ח ס&quot;ל שהוא כל מקום שיפוע [והביה&quot;ל (ד&quot;ה ממקום שמתחיל להתקצר) רצה שיתחיל מחצי האתרוג אבל הוכיח מחזזית דזה א&quot;א ועל כרחך מתחיל למעלה ממחצה אפי&#x27; אם התחיל להתקצר למטה, ותמה הקובץ הלכות (פ&quot;ל הע&#x27; ו&#x27;) כיון שמתקצר למעלה יכול להיות בחציו של אתרוג ואפ&quot;ה החזזית שלמטה הוי רוב שטח האתרוג, ועוד קשה דמהי&quot;ת דמתקצר למטה מחציו, ומ&quot;מ למסקנת הביה&quot;ל החוטם מתחיל ממקום שמתחיל לחדד ולשפע ובלבד שהוא למעלה מחציו]&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם ורי&quot;ץ גיאות ס&quot;ל דהוא קרוב לפיטם.&lt;br&gt;להלכה, המחבר משמע כהרי&quot;ף ור&quot;ח דהוא מקום השיפוע [ודלא כשע&quot;ת (ס&quot;ק טז.) דמצדד דהמחבר חושש לשיטת רש&quot;י {ובאמת הוא ב&#x27; תירוצים בב&quot;י אם חיישינן לשיטת רש&quot;י}], ולמעשה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה ממקום שמתחיל להתקצר) דלכתחילה יש לחוש לרש&quot;י אבל במקום הדחק יש להקל לברך אפי&#x27; ביום ראשון"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צד אחד מתחיל השיפוע למעלה מצד השני?	"כתבו הקובץ הלכות (פ&quot;ל סעי&#x27; ו&#x27;) וספר עוז בהדר (פ&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;) דדנינן כל צד וצד בפנ&quot;ע דזיל בתר טעמא דזהו המקום שנראית תחילה וא&quot;כ כל אחד בשיפוע שלו הוי חוטם, וכ&quot;כ השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; ק&quot;נ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שיש בו גארטי&quot;ל?	"הא&quot;א מבוטשאטש מסתפק באתרוג דהוי הר ע&quot;ג הר, והכריע הקובץ הלכות (פ&quot;ל סעי&#x27; ז&#x27;) דמסתבר דאזלינן בתר השיפוע העליון, וכן נקט עוז בהדר (פ&quot;ח סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסול משהו בחוטם לגבי 1) שינוי מראה 2) נסדק 3) יבש?	"1) פסול במשהו, ובלבד שנראה לעין כשאוחזו בידו (מבי&quot;ט, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז וס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) דכל החומרא של החוטם הוא שנראה יותר משאר מקומות וא&quot;כ דוקא כשנראה להדיא פסול (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט) {ומשמע דזהו דוקא בחוטם אבל בשאר מקומות צריך להקפיד אפי&#x27; על משהו בפסול הדר, אמנם מתשובת מבי&quot;ט משמע דיש להקל בכל מקומות האתרוג דאינו מזכיר שהוא דין מיוחד בחוטם} 2) הרא&quot;ש ורבינו ירוחם ס&quot;ל דדוקא שינוי מראה פוסל בחוטם ולא שאר פסולים, אבל הר&quot;ן כתב דאפי&#x27; שאר פסולים כגון נסדק פוסל (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ה&#x27;) [והביה&quot;ל כתב שנקלף נמי פוסל במשהו לפי הר&quot;ן, ותמה החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) א&quot;כ לא שייך נקלף כולו פסול דמיד שנקלף משהו בחוטם נפסל], וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז, ע&quot;פ המחה&quot;ש) דהר&quot;ן ס&quot;ל דאע&quot;פ שנסדק הוי פסול לקיחה תמה מ&quot;מ כשהוא על החוטם הוי נמי פסול הדר ועל כן פוסל במשהו [וגם פוסל כל שבעה], ומיהו כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שינוי) דלא קיי&quot;ל כהר&quot;ן אלא כהרא&quot;ש ולא הוי פסול הדר כשנסדק בחוטם, ומ&quot;מ מצדד הביה&quot;ל להחמיר מטעם אחר דהרי כתב הרמ&quot;א לעיל הביא שיטה דמחמיר בנסדק ברובו, וכתב הגר&quot;א דכל זמן שיש פסול ברוב האתרוג פוסל במשהו בחוטם, ועל כן יש להחמיר אם לא במקום הדחק, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ה) מקיל בנסדק דלא שייך ביה פסול הדר 3) הראב&quot;ד וריטב&quot;א מחמירים ביבש משהו בחוטם דזהו פסול הדר, וכן מובא בשו&quot;ע ביש מי שאומר, ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) אפי&#x27; הדעה קמייתא (רא&quot;ש, רבינו ירוחם) מודו בזה ולא בא אלא לאפוקי שיטת שלטי הגיבורים דס&quot;ל דאם לא נתייבש לגמרי אינו פסול, ולפי הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) הדעה קמייתא ס&quot;ל דיבש משהו כשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש), ולמעשה כתבו האחרונים דיש להחמיר ביבש משהו או שאר פסולי הדר במשהו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבש בהרבה מקומות שלא על החוטם?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) מחמיר בב&#x27; וג&#x27; מקומות כשינוי מראה, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה בכל) מפקפק בו דיבש אינו נראה כמנומר אלא אם נשתנה מראה האתרוג, ומסיים וצ&quot;ע {ולכאורה תלוי במח&#x27; בסמוך אם יש מנומר במראה כשר}"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשינוי מראה על הפיטם ממש?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה ממקום שמתחיל לשפע) הביא מחה&quot;ש דמשמע דהוי בכלל החוטם לפי הרמב&quot;ם, וכן הוא מפורש ברע&quot;ב, אכן החת&quot;ס (סוכה ל&quot;ה ע&quot;ב) והב&quot;ח מקילין, וכן נקט הקובץ הלכות (פ&quot;ל סעי&#x27; ח&#x27;) [וס&quot;ל דאין חילוק בין פיטם כעץ או פיטם כגוון האתרוג], אמנם ספר עוז בהדר (פ&quot;ח סעי&#x27; ה&#x27;) הכריע דפיטם בגוון אתרוג הוי כאתרוג וכגוון עץ הוי כעץ בעלמא ואינו פסול"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין סמוך לעוקץ?	"כתב הא&quot;א מבוטשאטש דלא שייך פסול חזזית ומראה פסול בשטח שלמטה שאינו נראה להדיא, והכריע הקובץ הלכות (פ&quot;ל סעי&#x27; כ&quot;ב) דאין להקל אלא סמוך לעוקץ ממש דהוא מקום שאינו נראה"	סימן תרמח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חזזית?	"המגיד משנה פי&#x27; דתרגום או ילפת או חזזן, והארחות חיים הביא שנתקשה האתרוג מחמת לקותא, ועוד הביא מרש&quot;י דהוי אבעבועות דקות (ב&quot;י), ופסק השו&quot;ע כרש&quot;י דהוא אבעבועות, ועוד הביא מרא&quot;ש וטור דיש בו ממשות שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מן האתרוג"	סימן תרמח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אבעבועות צריך להיות כדי שיהיה נקרא חזזית?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) מדייק מלשון רבים דאבעבועות דצריך שנים [וזהו שיטת מבי&quot;ט], אבל הלבושי שרד הביא מכנסת הגדולה דחולק עליו וס&quot;ל דאפי&#x27; באחד פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט), והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ד) דבשאר ימי סוכות יש להקל כהמבי&quot;ט"	סימן תרמח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נעשה מקומו עקום ואדום מחמת קוצים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק &quot;ט) בשם מבי&quot;ט דלא מקרי חזזית אלא כשנולד מעצמות האתרוג ולא כשבא ע&quot;י קוצים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט), והקשה הא&quot;ר מאגודה שכתב דחזזית בא כשאתרוג שוכב על הקוצים, ותי&#x27; השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;ב) דהמבי&quot;ט מיירי בדליכא גבהות משאר האתרוג משא&quot;כ האגודה מיירי כשגבוה משאר האתרוג [ותמה הרב בנימין באק שליט&quot;א אם המבי&quot;ט מיירי כשאינו גבוה משאר האתרוג אפי&#x27; מעצמות האתרוג יהא כשר], והבכורי יעקב תי&#x27; שחזזית בא מחמת עיפוש וא&quot;כ כשהוא שוכב על הקוצים לא שולט בו שום אויר וממילא נולד בו חזזית משא&quot;כ כשנתעקם ונעשה אדום מחמת קוצים אין זה עיפוש ורקבון ולכן אינו נקרא חזזית (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבעבועות) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ד) ס&quot;ל דזהו בלעטי&quot;ל שלנו, וכן נקט ספר עוז בהדר (פ&quot;ו הע&#x27; א&#x27;) {אבל ממ&quot;ב משמע דאפי&#x27; אם זהו בלעטי&quot;ל מ&quot;מ יש לחוש לתירוצו של השע&quot;ת דצריך להיות שאין לו גובה}]"	סימן תרמח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנקודות שחורות הנמצאים על האתרוג בזמנינו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא מבי&quot;ט דלא מקרי חזזית אם בא מבחוץ, והוסיף הגר&quot;ז (סעי&#x27; כ&quot;ג) דה&quot;ה שינוי מראה הבאה מבחוץ אינו פוסל [והא דמצינו דתפח פסול אע&quot;פ שבא גשמים מבחוץ היינו מפני שנכנסים לגוף האתרוג], אכן הקשה ספר עוז בהדר (פ&quot;ב הע&#x27; ג&#x27;) דכמה ראשונים ס&quot;ל דאם נקלף גרם שינוי מראה הוי פסול אע&quot;פ שבא מבחוץ, ולפי הגר&quot;ז צ&quot;ל דשינוי הבאה מחמת קילוף גרע טפי, ולמעשה קשה להקל בנקודות הנמצאים באתרוגים שלנו אפי&#x27; אם באים מבחוץ די&quot;ל דהוי כמו נקלף מקומו, ועוד לפעמים בא מחמת מחלות ולא מחמת ריסוסים, ואע&quot;פ שיש סברא להקל דבזמן הזה אורחייהו בנקודות אלו והוי ככושי בכוש למעשה קשה להקל בזה דנקודות אלו לא גדלו עם האתרוג (ספר עוז בהדר שם)"	סימן תרמח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבלא&quot;ט מא&quot;ל [בלעטי&quot;ל]?	"התרוה&quot;ד (סי&#x27; צ&quot;ט) בתחילה היה מצדד להחמיר דאין זה הדר אבל מסיק שהעולם נוהגין להכשיר ואפי&#x27; כשהם מורגשים במשמוש דכיון ששכיחי ורגילי חשיבי מראה האתרוג ואין בו חסרון הדר (ב&quot;י) [אע&quot;פ שאינו ממש שוה לשאר מקומות האתרוג (גר&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה דנחשבים)], אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ממהרי&quot;ל דאין להכשירן אם הם ניכרים במשמוש היד [וצריך שיהא ניכר קצת שיש בו גבהות אבל מה שמרגיש שיש שם איזה דבר אין זה אלא הרגשת השתנות בקליפה (קובץ הלכות פ&quot;ל הע&#x27; כ&quot;א, עוז בהדר פ&quot;ו הע&#x27; ו&#x27;)] {ובאמת יש ב&#x27; נוסחאות במהרי&quot;ל, ולפי הנוסח הנדפס ליכא ראיה כלל דרק כתב דהחזזית שפוסל את האתרוג גבוה משאר האתרוג אבל לא כתב שהבלא&quot;ט מא&quot;ל פסולים כשהם גבוהים, אבל מכת&quot;י משמע דבלא&quot;ט מא&quot;ל פסולים כשהם גבוהים}, והרמ&quot;א הביא השתי דעות בלא הכרעה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&#x27;) הביא שע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;ג) שהכריע דאין להקל בגבוהים אלא בשעת הדחק [והדגול מרבבה מחמיר בשאינם גבוהים דעדיין הוי שינוי מראה לפי המהרי&quot;ל, והשיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ו) א&quot;כ מאי נפק&quot;מ אם הם גבוהים או לא, אלא י&quot;ל דמראה פסול על אבעבוע אינו פוסל דדרכו בכך ורק כשהוא גבוה מקרי חזזית ופוסל {וצ&quot;ב דבלעטי&quot;ל אינו על אבעבוע}], וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ד וסעי&#x27; ל&quot;ו) דבלעטי&quot;ל שלנו אינו כזה אלא באו מחמת הקוצים ואמרינן לעיל דכשר {למעשה, הרבה נוהגין דבלעטי&quot;ל שלנו אינם בכלל בלא&quot;ט מא&quot;ל דרמ&quot;א וכשר אפי&#x27; על החוטם, אבל עדיין יש ענין להדר שיהיה נקי לגמרי וכמ&quot;ש בסמוך}"	סימן תרמח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להדר שהאתרוג יהיה נקי לגמרי?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ס תרמ&quot;ח) אשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נאה הדר ונקי מכל, וביאר הקובץ הלכות (פ&quot;ל סעי&#x27; ט&quot;ו) היינו דוקא דברים הניכרים בלא הסתכלות, ומ&quot;מ ראוי להדר שלא יהיה עליו שום בלעטי&quot;ל אפי&#x27; אם אינו גבוה משאר האתרוג (קובץ הלכות פ&quot;ל סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן תרמח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לקלוף חזזית או מראה פסול?	"כן ובלבד שלא יעשהו חסר, לפי הרא&quot;ש לא יחסר מבשר הלבן, ולפי הרמב&quot;ם והר&quot;ן צריך להיות ירוק כמו שהיה (ב&quot;י), אבל אם קלף משהו מן הקליפה פסול לדעה ראשונה לעיל (סעי&#x27; ב&#x27;) ביום ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח), והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ב) שהוא מותר לכתחילה לקלוף, אבל לא ביו&quot;ט דהוי תיקון מנא (פמ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;) דהרמ&quot;א חולק על המחבר וס&quot;ל דלא מהני קילוף"	סימן תרמח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול תפח וסרח?	"יש ב&#x27; פשטים ברש&quot;י: א&#x27; תפח שנפלו עליו מים ותפח, סרח נרקב, ב&#x27; תפח נרקב, סרח שריחו רע מחמת תולעים. להלכה, הטור ומג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) פרשו כפירוש ב&#x27; [ומעורר המג&quot;א דאכילת תולעים לחוד יפסול משום חסר, וביאר המחה&quot;ש דעל כרחך ס&quot;ל כהשיטה דחסר בעי כאיסר {ולכאורה מצי למימר דנפק&quot;מ לשאר ימים דכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ה) דאלו פסולים משום הדר}], ומסתימת השו&quot;ע משמע כפירוש א&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה נפל) [והביה&quot;ל נקט שהטור נמי ס&quot;ל כפירוש א&#x27; ולהכי תמה על המג&quot;א, אבל לענ&quot;ד הטור ס&quot;ל כפירוש ב&#x27;]"	סימן תרמח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול כבוש?	"כבוש בחומץ [חזק (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;), דהיינו שמבעבע על הארץ (כה&quot;ח ס&quot;ק ק&quot;א)] כדי שירתיח או כבוש במים ודבש ושאר משקים מעת לעת (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד) [וה&quot;ה אם מבושל במים פסול, והיינו כשהוא מבושל לגמרי (כפות תמרים ל&quot;ו ע&quot;א), אכן לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;) משמע דאפי&#x27; מבושל לרגע מקרי מבושל], אבל אם טמון בדבש קרוש אינו כבוש (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א)"	סימן תרמח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך פסול כבוש בשאר מינים?	"כפשוטו לא מצינו פסול כבוש אלא באתרוג, וכן משמע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ו ס&quot;ק כ&#x27;) דהביא מראב&quot;ד בתמים דעים נסיון בהדסים לבדוק אם הם יבשים לשרותן במים יום או יומים, ש&quot;מ דליכא פסול כבוש [אבל יכול לדחות דמוציאם תוך כ&quot;ד שעות, ודוחק], וכן מסתבר וכמו שביאר הבכורי יעקב (ס&quot;ק מ&quot;מ) שהפסול כבוש הוא פסול הדר דנשתנה ממראיתו ואם אינו ניכר שנשתנה אינו פסול,וכן נקט הבכורי יעקב (ס&quot;ס תרמ&quot;ז), אכן מצד שני משמע מב&quot;י (סי&#x27; תרמ&quot;ה) בשם הרמב&quot;ן דיש פסול כבוש בשאר מינים [ואע&quot;פ שיש ט&quot;ס בדבריו לא מהני לענין זה], וכן מבואר בשו&quot;ת חת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;א) דיש פסול כבוש בשאר מינים ולפיכך צוה לעכו&quot;ם להוציאם בשבת כדי שלא יהיו כבושים לכ&quot;ד שעות [והפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ט) תמה עליו מנליה דיש פסול כבוש בשאר מינים, ומציין להרא&quot;ש בשם הראב&quot;ד בתמים דעים הנ&quot;ל, אמנם הכתב סופר (או&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ד) הביא סמך לדבריו מרמב&quot;ן הנ&quot;ל], ובספר עוז בהדר (שער ערבה פ&quot;ו) רצה לפרש דהרמב&quot;ן מיירי בכבוש לרפואה והיינו ע&quot;י חומץ וכדומה אבל במים מודה דלא שייך ביה כבוש וכסברת הבכורי יעקב, ואפי&#x27; להחת&quot;ס דהיה מחמיר אפי&#x27; במים י&quot;ל דהיינו דוקא לשרותו במים ממש [וכגון שהחלק שהיה במים היה בשיעור הכשירו דהיינו לא היה ג&#x27; טפחים חוץ למים] אבל מה שאנו נוהגין לעוטפם במגבת רטובה י&quot;ל דלכל הדעות לא מקרי כבוש"	סימן תרמח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פסול מנומר?	"הר&quot;ן הביא ב&#x27; דעות אם הוא דוקא בגוונים הפסולים או דלמא אפי&#x27; בגוונים כשרים פסול משום הדר [ולפי&quot;ז אם מנומר בכתמים ירוקים אע&quot;פ שבסוף ישתנו למראה אתרוג פסול (בכורי יעקב ס&quot;ק מ&quot;ד) {אבל פשוט דזהו רק dark green אבל אם הוא light green אין זה מנומר אלא הכל גוון אחד}, והגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) ושו&quot;ע משמע להקל, אבל למעשה צ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ח) מקיל"	סימן תרמח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לפסולים אלו?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה נפל) מצדד דפסול תפח וסרח וכבוש ומבושל פוסלים ברוב, ובחוטם מסתפק אם פוסלים במשהו, וצ&quot;ע [אבל פשוט דמנומר פוסל ברוב היקף ומשהו על החוטם וכמ&quot;ש למעלה {ולפי השיטה דאפי&#x27; מראה כשר פוסל נמצאת דמראה כשר משהו פוסל בחוטם, ודוקא dark green}]"	סימן תרמח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במראה 1) שחור 2) לבן 3) אדום 4) חום?	"1) מראה פסול, ועי&#x27; לעיל סעי&#x27; י&#x27; 2) מראה פסול [וצ&quot;ע למה מורי הוראה אינם מקפידין על זה כמו נקודות שחורות (עוז בהדר פ&quot;ב הע&#x27; ה&#x27;)], ויש להחמיר אפי&#x27; off-white (קובץ הלכות פ&quot;ל סעי&#x27; כ&quot;ג) 3) החיי&quot;א ס&quot;ל דהוי מראה כשר, אבל הפמ&quot;ג ס&quot;ל דאם הוא באדמימות הוי מראה פסול אבל כאהינא סומקא כשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ד) סותם להקל 4) יש להחמיר בחום חזק שנוטה לשחור אבל בחום כמשקה קפה וכדומה אינו חזק כ&quot;כ והוי מראה כשר (קובץ הלכות פ&quot;ל סעי&#x27; כ&quot;ה)"	סימן תרמח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מראה שחור וגם מראה לבן?	"כתב הא&quot;א מבוטשאטש דפשוט דהוי כב&#x27; מראות ופסול, אבל מסתפק אם הם מחוברים אם נחשבים כאחד או כשנים"	סימן תרמח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נעשה חום מחמת משמוש ידים?	"כתב חת&quot;ס (ל&quot;ו ע&quot;א) דאין זה מגרע הידור האתרוג וכמ&quot;ש בפסחים (ס&quot;ה ע&quot;ב) שבח הוא לזרעו של אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם (קובץ הלכות פ&quot;ל סעי&#x27; ט&quot;ז)"	סימן תרמח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג כושי?	"איתא בגמ&#x27; [לרבא] בא&quot;י כושי פסול אבל בבבל כושי כשר ודומה לכושי פסול, ויש בזה ב&#x27; מהלכים בראשונים:&lt;br&gt;1) רש&quot;י רא&quot;ש וטור - בא&quot;י אינם רגילים בהם ופסול, בבבל סמוכים לכוש ורגילים בהם ודוקא אם גדלו בכוש ממש אבל אם גדלו סמוך לכוש הוי נדמה ופסול&lt;br&gt;2) רי&quot;ף ורמב&quot;ם - בא&quot;י אינם רגילים בהם ופסול, בבבל רגילים באתרוגים שאינם שחורים הרבה וכשר אבל אם דומים לכושי ושחורים הרבה פסול&lt;br&gt;להלכה, המחבר רק הביא פירושו של הרי&quot;ף ורמב&quot;ם, ולפיכך במקומות הסמוכים לבבל פסול אפי&#x27; אם אינם שחורים הרבה [משא&quot;כ לרש&quot;י ודעימיה יהא כשר] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ד)"	סימן תרמח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג ששחור מעט שגידל בא&quot;י והובא לבבל?	לפי רש&quot;י ודעימיה פסול דגדל במקום שאינם רגילים כלל, אבל לפי הרי&quot;ף ודעימיה ליכא הכרח (ביה&quot;ל ד&quot;ה מקום)	סימן תרמח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שעגול ככדור?	פסול, הלבוש כתב מפני שאין דרכו להיות כן ומשמע דאינו אתרוג כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט), אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ה) מצדד דהוי פסול הדר וא&quot;כ לפי הרמב&quot;ם יהא כשר בשאר ימים	סימן תרמח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו עגול ממש?	"תוס&#x27; בסוכה (ל&quot;ו ע&quot;א) הביאו גרסא כדוד ור&quot;ל עגול כקדירה ואע&quot;פ שאינו עגול ממש פסול [והיינו מראשו ועד סופו הוא בעיגול והוא ארוך (ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&#x27;)], ומוזכר בעטרת זקנים ובאה&quot;ט (ס&quot;ק כ&quot;ה), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה העגול) אינו חושש לשיטה זו דהרבה ראשונים גורסים כדור ולא כדוד, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&#x27;) ס&quot;ל דנכון להחמיר לכתחילה"	סימן תרמח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה דפוס על האתרוג כשהיה קטן ומחובר לאילן?	אם גדלו כבריה אחרת [או סתם אינו נראה כאתרוג (ביה&quot;ל ד&quot;ה ועשאו)] פסול, ואם עשאו כברייתו אע&quot;פ שעשאו דפין דפין כגלגל ריחיים של מים כשר	סימן תרמח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג עקום כמגל?	"כתב הב&quot;י לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ה) דדוקא בלולב מצינו פסול עקום ולא בשאר מינים (כה&quot;ח ס&quot;ק קכ&quot;ה), אמנם התפארת ישראל (פ&quot;ג אות ל&quot;ז) כתב שהידורו של אתרוג הוא שיהיה ישר ופיטמתו תהיה מכוונת למול עוקצו, ומבואר במטה אפרים ובספר משמרת שלום דכוונת התפארת ישראל לאפוקי שלא יהא חוטם עקום אבל אין כוונתו שיהא הפיטם ועוקץ מכוונים זה כנגד זה (קובץ הלכות פל&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרמח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שגדל שנים דבוקים?	"זה נקרא תיום, ואיתא בברייתא יש אומרים אף תיום פסול, ומשמע דלפי הת&quot;ק כשר, ולפיכך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע דכשר, אבל הסמ&quot;ג פסק כיש אומרים דפסול [דאיכא למימר דליכא מאן דפליג עליה א&quot;נ אפי&#x27; אם הת&quot;ק פליג עליה מ&quot;מ הלכה כיש אומרים דלא הוזכר בגמ&#x27; סברת ת&quot;ק (ב&quot;י)], וכן החמירו הרוקח ורבינו ירוחם וראב&quot;ן, ולפיכך כתב הא&quot;ר דיש להחמיר בדאפשר (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג)"	סימן תרמח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל תיום?	בין שנים שדבוקים בברייתן בין שני חצאין חלוקים למעלה והם מחוברים מלמטה בכל שהוא (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ב)	סימן תרמח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל הפיטם של אחד מהם?	ביום הראשון פסול, ובשאר ימים מסתפק הבכורי יעקב (ס&quot;ק מ&quot;ז) אם פסול משום הדר, ומצדד להקל משום ס&quot;ס	סימן תרמח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפרדו האתרוגים?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;א) מסתפק אם הם פסולים משום חסר {ולפום ריהטא תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל, דלפי הרמב&quot;ם הוי אתרוג אחד וא&quot;כ פסול משום חסר אבל לפי הסמ&quot;ג כשר, וצ&quot;ע}"	סימן תרמח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול בירוק ככרתי או כעשבי השדה?	"הב&quot;י פי&#x27; מפני שלא נגמר פריו, והב&quot;ח פי&#x27; מפני הדר [והגמ&#x27; נקט טעמא דלא נגמר פריו לשיטת ר&#x27; יהודה דלית ליה פסול הדר], וקיי&quot;ל כטעמו של הב&quot;י (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט), והפמ&quot;ג (א&quot;א סוף סימן) כתב דטוב יותר ליטול אתרוג אחר, והבכורי יעקב (ס&quot;ק מ&quot;ט) כתב שבעל נפש יחוש לדעת הב&quot;ח, וכן נוהגין בבריסק להחמיר (מועדים וזמנים ח&quot;ו סי&#x27; ס&quot;א)"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במראה פסול אבל אם ממתין איזה זמן יחזור למראה כשר?	"קיי&quot;ל כטעמו של הב&quot;י וכיון שיחזור למראה אתרוג כששהו בכלי זמן מרובה סימן הוא שנגמר פריו וכשר אפי&#x27; כשהוא ירוק [וזהו דלא כהב&quot;ח דס&quot;ל דפסול משום הדר ואינו כשר אלא לאחר שיחזור למראה האתרוג], אבל למעשה לא יקנה אתרוגים אלו שמא ישארו ירוק אלא ימתין עד שיתחילו במקצת לשוב למראה אתרוג דאז יש לתלות שלבסוף ישוב כולו למראה אתרוג (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&#x27;), אבל בדיעבד כשאין לו אתרוג אחר יכול לברך אפי&#x27; ביום ראשון על אתרוג ירוק לגמרי כיון שידוע שרובן ככולם חוזרים למראה אתרוג (ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&quot;ב)"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו ירוק ממש כעשבי השדה?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג) מסתמא כבר נגמר פריו וכשר (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד)	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצתו ירוק ומקצתו כמראה אתרוג?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא ממהרי&quot;ל דכשר דכבר נגמר פריו אבל לפי הב&quot;ח פסול דלאו הדר הוא, וכן מבואר מהר&quot;ן דכתב דאם מנומר במראה פסול כגון שחור ולבן וירוק ככרתי פסול, ש&quot;מ דאפי&#x27; במקצת ירוק פסול משום הדר. להלכה, פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה) כטעמו של הב&quot;י דתלוי בנגמר פריו [ותמה ר&quot;י באק ממ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ה) דהביא הר&quot;ן דירוק ככרתי הוי מראה פסול, וי&quot;ל דהמ&quot;ב העתיק לשונו דלמעשה יש מקום להחמיר אפי&#x27; אם יהיה מראה כשר, ובספר עוז בהדר (סי&#x27; י&quot;ד ענף ט&#x27;) הביא פירוש מחזו&quot;א דירוק ככרתי אינו פסול הדר אבל הוי פסול מנומר מפני שהוא מראה לא טובים, אבל הבית מאיר לא ניחא ליה בתירוץ זה]"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דאתרוג מורכב בפסול?	"1) הלבוש ס&quot;ל דפסול מפני שנעבדה בו עבירה [והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) א&quot;כ עז של כלאים יהא פסול לשופר, ועוד למה לי קרא לפסול כלאים לקרבן תיפוק ליה משום שנעבדה בו עבירה]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) פי&#x27; דפסול מפני שלא מקרי אתרוג כלל&lt;br&gt;3) הט&quot;ז (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;) פי&#x27; דפסול משום חסר מחמת חלק הלימון ופסול כל ז&#x27; דחיישינן שמא רובו מלימון&lt;br&gt;4) החלקת יואב (סי&#x27; ל&quot;ב) הביא שפסול משום בל תוסיף&lt;br&gt;5) הכפות תמרים (ל&quot;ה ע&quot;א) כתב דפסול מפני שאין טעם עצו ופריו שוין {דס&quot;ל דפריו הוא הקליפה}]"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו אתרוג אחר?	"אינו יכול לברך על מורכב אפי&#x27; בשעת הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א), והוא פסול דאורייתא [דלא כפנים מאירות דס&quot;ל דהוא פסול דרבנן] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ג), ואם אין לו אחרת יש סוברים שנוטלו בלא ברכה אבל הט&quot;ז (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דאינו נוטלו כלל דלמא אתי למסרך לצאת בו תדיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה), וכן נקט הב&quot;י לקמן (ס&quot;ס תרמ&quot;ט), והמג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ד וס&quot;ק כ&quot;ח) רצה לפרש דדבר זה הוי מח&#x27; מחבר ורמ&quot;א, ולמעשה המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ג) סותם להחמיר"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרכיב שני מיני אתרוג?	אינו פסול אלא אם אחד מהם מיני לימון [בין הענף בין האילן] אבל אם שניהם מיני אתרוג אלא שהענף פירותיו דקין והאילן פירותיו גסים מותר (בכורי יעקב ס&quot;ק נ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה)	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האילן אינו מורכב אבל בא מיחור המורכב?	"השע&quot;ת (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;) מציין לתשובת בית אפרים (סי&#x27; נ&quot;ו) דמאריך בזה והעלה לקולה, אבל הרבה אחרונים מחמירים"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש אפשרות לעשות הרכבה בהיתר?	"יש הרכבה ע&quot;י דבורים דהיינו בשיטת ההכלאה שהדבורים מעבירות ברגליהם מהאבקה הנמצאת בפרחי הלימון אל פרחי האתרוג ואמר רשז&quot;א דאינו מקרי מורכב (ספר כשרות ד&#x27; מינים), ולפי&quot;ז יש להקל אפי&#x27; ע&quot;י hormones, אבל אינו משמע כן ממנח&quot;ש (תניינא סי&#x27; ק&#x27; אות ז&#x27;), ועי&#x27; בפסק&quot;ת (אות כ&quot;ח) דהביא מריש&quot;א דלא ניחא ליה כשהוא מכוין להרכיב ע&quot;י דבורים אבל כל הרכבה שנעשית ממילא אין בזה חשש כלל"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימנים להכיר שהוא אתרוג?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא ר&quot;י פדואה בתשובת רמ&quot;א (סי&#x27; קכ&quot;ו) דיש ג&#x27; סימנים:&lt;br&gt;1) האתרוג יש לו בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם&lt;br&gt;2) העוקץ של האתרוג שקוע [וכתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק נ&quot;ג) שבסימן זה לחוד אין לפסול דהרבה פעמים נמצאים אתרוגים שהעוקץ אינו שקוע]&lt;br&gt;3) הקליפה של האתרוג עבה והתוך קצר&lt;br&gt;והמג&quot;א הביא עוד סימן מעולת שבת:&lt;br&gt;4) הגרעינים של האתרוג זקופים לאורך האתרוג משא&quot;כ במורכב הגרעינים שוכבים לרוחב האתרוג [והבכורי יעקב (ס&quot;ק נ&quot;ג) בדק כמה אתרוגים ומצא שלפעמים זקופים ולפעמים שוכבים ולפעמים מקצתם זקופים ומקצתם שוכבים ועל כן א&quot;א להבחין בסימן זה]"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לסמוך על הסימנים?	"בתחילה כתב החת&quot;ס (סי&#x27; קפ&quot;ג) דיכול לסמוך על השני סימנים חיצונים [בליטות ועוקץ שקוע] אבל בסימן אחד לחוד אין לסמוך, אבל בתשובה אחרת (סי&#x27; ר&quot;ז) כתב דאין לסמוך על הסימנים מדאורייתא אלא צריך מסורה כמו עופות טהורות [והסימנים להחמיר דאינו נאמן לומר שאתרוג זה מוחזק אם הסימנים כנגדו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ד)], אבל ביו&quot;ט שני דהוא מדרבנן יכול לסמוך על הסימנים, וכ&quot;כ ספר שנות חיים סי&#x27; ע&quot;ר דצריך מסורה באתרוגים (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה). ובדיעבד אם כבר קנה או אינו יודע מקומות המוחזקים כתב הבכורי יעקב דיכול לסמוך על רוב אתרוגים אינם מורכבים אלא דס&quot;ל דאינו יכול לברך עליו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה, ביה&quot;ל ד&quot;ה שדומה) מצדד דמותר אפי&#x27; לברך עליו [וצ&quot;ע אם רוב אתרוגים בזמנינו אינם מורכבים (שונה הלכות סעי&#x27; ל&quot;א)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח - כ&quot;ט) ג&quot;כ כתב דאין לסמוך על הסימנים שהם נאמרים רק לאתרוגים שהיו מצויים בזמניהם [וכ&quot;כ הליכות שלמה דאין הסימנים שייכי לאתרוגים שלנו] אלא צריך עדות מישראל שהם יודעים שאינם מורכבים ולפיכך לא יטול אתרוגי קורפ&quot;ו שישראל מעטים שם וכבושים תחת יד הגוים ואיך ידעו מה שעושים על הפני השדה וכ&quot;ת מה הנאה יש להם אדרבה יש להם טובת הנאה דידוע דכל מורכב גדל ממנו פירי יפה, ולכן כל איש מישראל אשר נגע יראת ה&#x27; בלבו לא יקח אלא אתרוגי ארץ ישראל שבשם גדולי ישראל ותלמידי חכמים ויראי אלוקים משגיחים על הגינות ואיך לא נבוש ולא נכלם בדבר מצוה שנוכל לקיימה מפרי ארצנו הקדושה ליטול דוקא מארץ העמים אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה ועל זה נאמר וימאסו בארץ חמדה ולכן יש ליזהר בזה מאד מאד עכ&quot;ד"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לסמוך על כתב הכשר?	כן אבל צריך ליזהר שהכתב אינו מזויף וגם צריך ליזהר שהכתב אינו מעיד על אתרוגים שאינם מוחזקים מכבר, וגם צריך ליזהר שהמוכר אינו מניח הכתב על קופסא אחר אלא צריך לקנות מאיש נאמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה), ועדיף לקנות מישראל ולא מעכו&quot;ם דכתיב או קנה מיד עמיתך (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו)	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוגים 1) ממוראקו 2) מתימן 3) מיענעווע 4) בד&quot;ץ 5) חזו&quot;א?	"1) כיון שאין להם גרעינים צריך לברר אם יש מסורת ליטול אתרוגים אלו אפי&#x27; כשאין להם גרעינים, ואם לאו יש לחוש למורכב אבל למעשה יש מסורה ממשפחות המיוחסים שהשתמשו באתרוגים אלו אבל עדיין יש לפקפק בהם (שבט הלוי ח&quot;ה סי&#x27; ע&quot;ו), והמנחת יצחק (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ח) כתב שהם כשרים 2) כתב תשובות והנהגות (ח&quot;ב סי&#x27; שי&quot;א) שהחזו&quot;א אמר שהם כשרים, ויש סוברים שהם מיוחסים ביותר אבל צריך ליזהר מנקב במקום פטום שלא יגיע לחדרי זרע [ובדרך כלל החדרי זרע מתחילין בסוף החוטם (ספר לקיחה תמה)] 3) המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה) כתב שהם מיוחסים [גדלו בדרום איטילי ורק שלחו אותם בספינות מיענעווע], אבל כתב ספר לקיחה תמה דאחר מלחמה העולם השניה לא היו משגיחים עליהם ויש בהם חשש מורכב (עי&#x27; שו&quot;ת משנה הלכות חי&quot;א סי&#x27; תקי&quot;ט) 4) באים מאורדנ&quot;ג אתרוגים שגדלו פרא אבל אין להם יחוס טוב (ספר לקיחה תמה) 5) בתחילה הלך לצפת אבל שמע שיש בהם חשש מורכב ולכן הלך לשכם והלך לפרדס שהיה מיוחס למהרי&quot;ל דיסקין תחת פיקודו של הרב זרח ברווערמאן, ובחר מהם אילנות ונתן זרעים להרב מיכל יהודה לעפקוביץ, ואח&quot;כ כשהלך לשכם עוד פעם אמר להרב נחום יואל הלפרין שאילן זה נראה כאתרוג אמיתי, ואח&quot;כ הרב יודל שפירא ג&quot;כ גידל אתרוגים אלו מרב הלפרין. אתרוגים אלו אין להם מסורה בעצם אלא שהחזו&quot;א ברוב חכמתו פסק שאלו כשרים ועליו אנו סומכים (ספר לקיחה תמה)"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהדסים מורכבים?	"פסולים אבל מן הסתם אין צריך לחוש לזה [והשבות יעקב פסל הגדלים בגנות השרים, והחכם צבי ופנים מאירות הקילו, וכן נקט הבכורי יעקב (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה), ועי&#x27; בשע&quot;ת לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן תרמח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור 1) קטן 2) גדול, באתרוג?	"1) לר&quot;מ כאגוז ולר&#x27; יהודה כביצה, וקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה [וכתב החת&quot;ס דאפי&#x27; להצל&quot;ח דס&quot;ל דנתקטנו הביצים ה&quot;נ נתקטנו האתרוגים וסגי בשיעור ביצה שבזמנינו, אבל לפי הבכורי יעקב (תוספת ביכורים) יש להחמיר שיהיה כשני ביצים (ביה&quot;ל ד&quot;ה פחות), וכ&quot;כ הקובץ הלכות (פל&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;) דיש להחמיר] 2) לר&#x27; יהודה כדי שיאחז שנים בידו ולר&#x27; יוסי ליכא שיעור, וקיי&quot;ל כר&#x27; יוסי, וכשר אפי&#x27; אם מביאו על כתיפו דיכול ליטול הלולב ואח&quot;כ האתרוג (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז), ומ&quot;מ לכתחילה ראוי לנענע הד&#x27; מינים בבת אחת יחד וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תרמח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבוסר?	"איתא בגמ&#x27; (ל&quot;ו ע&quot;א) דר&quot;ע פוסל וחכמים מכשירים, וקיי&quot;ל כחכמים דכשר, וביארו תוס&#x27; (ל&quot;א ע&quot;ב) דפליגי באתרוג גדול אבל כיון שסופו לגדל יותר [אם נשאר על האילן] ס&quot;ל לר&quot;ע דפסול ואנן קיי&quot;ל כרבנן דאפ&quot;ה כשר אבל אם נגמר פריו אפי&#x27; ר&quot;ע מודה כשהוא כשיעור אגוז או כביצה, ועוד ביארו תוס&#x27; דאתרוג בוסר קטן מאד [וכ&quot;כ רש&quot;י דהוא כפול לבן, וכן הוא דעת הסמ&quot;ג (ב&quot;י), עי&#x27; ביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו)] ודוקא בבוסר הכשירו חכמים דחשיב פרי כיון שסופו ליגדל יותר משא&quot;כ הכא כשנגמר פריו צריך להיות כשיעור אגוז וביצה. להלכה, קיי&quot;ל כפירוש ראשון שבתוס&#x27; ולעולם צריך להיות כשיעור ביצה [בין בוסר בין פרי שאין סופו ליגדל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו, ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו), אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דעדיין צריך ליזהר שלא יהא ירוק ככרתי (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח)"	סימן תרמח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה כביצה ובאמצע החג נצטמק ועמד על פחות מכביצה?	"החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דכל הפסול דפחות מכביצה הוי שלא נגמר פריו והכא נגמר פריו וא&quot;כ כשר לברכה הוא, וכן משמע מרע&quot;א (לקמן ס&quot;ס תרמ&quot;ט), אבל החיי&quot;א ס&quot;ל דפסול משום הדר [וכתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק נ&quot;א) דזה תלוי במח&#x27; ב&quot;י וב&quot;ח אם יש פסול הדר בירוק ככרתי], והמקראי קודש (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ט) הביא מהגר&quot;א קוטלר זצ&quot;ל דפסול מפני שאינו ניכר לקיחתה [וע&quot;ע בבכורי יעקב דלא ניחא ליה בטעם זה], והבכורי יעקב הביא ראיה מטור דאע&quot;פ שחסר כשר בשאר ימים מ&quot;מ עדיין צריך שנשאר כשיעור ביצה, והעלה הבכורי יעקב דאם אין לו אחרת יטלנו בלא ברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה פסול), אבל כל זמן שלא נצמטק יכול לברך עליו ואינו דומה לסכך דצריך להיות ראוי לשבעה (שע&quot;ת ס&quot;ק כו.)"	סימן תרמח סעיף כב		
